יום שבת, 13 בנובמבר 2010

פרשנות- בורמה: אדמה חרוכה

דיווח על המלחמה שכוחת האל בבורמה

11/07/2009 סקוט ג'והנסון






בורמה
נערה בת שבט הקארן מניחה פרחים על צווארו של חייל KNU בחגיגות יום השנה ה-60 למאבקם לחופש. התמונה צולמה ב-31 בינואר 2009 בבסיס של KNU – צילום: Scott Johnson
מדי שנה, עם תום העונה הגשומה, פוצחת הדיקטטורה הבורמזית, המכונה באופן אירוני לחלוטין "מועצת השלום והפיתוח" (SPDC - State Peace and Development Council), ב"מתקפה" נגד מיעוטים אתניים במדינה. עת שוככים גשמי העונה, מיישמת ה-SPDC את מדיניות "האדמה החרוכה" שלה, ושורפת כפרים שבטיים, בוזזת את שדות האורז ויורה למוות בחיות המשק שלהם. כאשר מתחיל "טיהור" של כפר החיילים הבורמזים אונסים דרך קבע והורגים באזרחים המנסים להימלט. הם אפילו מניחים מוקשים כדי שהניצולים לא יוכלו לחזור.

הסיבה – רצח עם שנועד לחסל את המיעוטים השבטיים בבורמה, כך שה-SPDC תוכל לנצל עד תום את אוצרות הטבע של המדינה.

כתוצאה מכך, ישנם מאות אלפי פליטים הלכודים לאורך הגבול המשותף של בורמה ותאילנד, וקרוב למיליון תושבים שנעקרו מבתיהם פזורים ברחבי בורמה עצמה. ב-3 ביוני השנה תקפו חיילי SPDC מחנה פליטים בשם "לר פר הר" וגירשו ממנו לתוך תאילנד כ-3,000 מבני המיעוט האתני קארן (Karen).

עבור בני הקארן – אחד המיעוטים האתניים הגדולים בבורמה הכולל כ-8 מיליון בני אדם – הפך סבל זה לשגרת חיים. הארגון הפוליטי שלהם, "האיחוד הלאומי של הקארן" (KNU – Karen National Union), הכריז לאחרונה על 60 שנות מאבק לעצמאות. לאחר 60 שנות רדיפה, ניתן לשער שהעולם החופשי עשוי היה לעשות דבר מה למען עצירת שפיכות הדמים.

בורמה
העיתונאי סקוט ג'והנסון (מימין) וחייל KNU (משמאל) במחנה הפליטים "איי טו טה" בתחילת פברואר 2009. החייל שייך ל"מיליציית הגנת הכפר" ואינו חייל קרבי פעיל מחנה הפליטים "איי טו טה" – צילום: Scott Johnson
אך SPDC ממשיכה בשלה ללא הפוגה בפעולות האכזריות והברוטליות שהיא מבצעת. חדשות ממשיכות לזרום למערב, כגון הפגנות המחאה נגד המשטר בשנת 2007 ונפגעי אסון ציקלון נגריס בשנת 2008. מעצר הבית של אונג סן סו קי נמשך, בעוד סין, רוסיה ומדינות נוספות ממשיכות להזין את מכונת המלחמה של בורמה תוך שהן מברכות על חוסר האונים של העולם, שאינו מסוגל להתייצב מולה.

כדי להבין את גודל העוולה, יש לדמיין את הקרבנות – בני מיעוטים שבטיים הניצבים בפני טיהור אתני, ילדיהם העניים, ויתומים הלכודים במלחמת האזרחים הארוכה ביותר מאז ומעולם. כיום, לאורך גבול בורמה-תאילנד עשרות אלפי פליטים מצטופפים במחנות, כמעט ללא כל הגנה בין-לאומית או התערבות חיצונית.

בתחילת 2009 הגעתי לאחד ממחנות הפליטים האלה לאחר שיט במורד נהר סאלווין שלאורך גבול בורמה-תאילנד. המחנות הפכו כאן לצוואר בקבוק של פליטים לכודים וחברי "האיחוד הלאומי של הקארן" מסרו לי שעלי לראות אותם ממקור ראשון. לפיכך, חציתי את הנהר באישון ליל בסירת משוטים.

עם הגיעי למחנה הפליטים איי טו טה, קיבל את פני מנהיג המחנה, חייל לשעבר ב-KNU. הוא מסר לי שהמחנה הכיל מעל 4,000 פליטים. בבוקר שוטטתי במחנה וראיינתי פליטים, בעוד המדריכים שלי השגיחו עלי. בקתה אחר בקתה הסיפורים היו זהים – יריות, עינויים ורצח של קרובים, וכפרים שלמים שנשרפו עד עפר על ידי ה-SPDC.

פגשתי באישה בת הקארן, דוברת אנגלית, והיא סיפרה לי על מעשי אונס ורצח בבנות הקארן על ידי חיילים בורמזים. שאלתי אם אוכל לדבר עם אחת הניצולות, אך היא נענעה בראשה ואמרה כי מבחינת התרבות המקומית אסור לקרבנות לספר בגלוי על סבלן. עם זאת, בעודי משוטט במבוך הבקתות, קרבנות של אסונות אחרים הופיעו מולי בזה אחר זה.

בורמה
בית יתומים / קליניקת מא טאו, בתאילנד לא הרחק מהגבול עם בורמה. הקליניקה מנוהלת על ידי ד"ר סינתיה מאונג, רופאה בת שבט הקארן שנמלטה מבורמה. היא זכתה בפרס נובל לשלום בשנת 2005. יתומים אלו הם בורמזים, סינים ובני הקארן. צולם בפברואר 2009 – צילום: Scott Johnson
פגשתי אדם שאיבד את רגלו ממוקש וילד שזרועו נוקבה בכדור; גבר שהתעוור בעין אחת ופצעי יריות רבים על גבו ובכתפיו; אישה זקנה צלעה לעברי, והראתה לי פצע בירך כתוצאה מירי. חיילי ה-SPDC שרפו את כפרה בשנת 2008. היא לא הצליחה להימלט בזמן ולכן הם ירו בה וכעת היא נכה. בקתה אחר בקתה פגשתי בעשרות בני השבט העדין הזה, נשים עם תינוקות הקשורים על גבן, משפחות שלמות – כולם תיארו כיצד הם נמלטו על נפשותיהם מפני הצבא הבורמזי.

מתוך 4,134 הפליטים במחנה, יותר מ-1,200 הם ילדים. מנהיג המחנה סיפר כי הם קיבלו רק אורז ומלח מארגוני הסיוע, וכי בתוך המדינה, בני הקארן נמצאים בתנאים קשים אף יותר. הוא סיפר כי מעבר להרים יש מחנה פליטים סמוך ושמו "לר פר הר". ב-3 ביוני פשטו חיילי ה-SPDC על מחנה זה, וכתוצאה מכך אלפי פליטים בני שבט הקארן נמלטו לתוך תאילנד.

מצב מצער זה אינו משפיע כלל על ה-SPDC, המנהלת את המדינה בסגנון של מאפיה בעלת בנות ברית חזקות. סין (אף שאינה הפושעת היחידה) מספקת לבורמה נשק בשווי מיליארדי דולרים, כולל טנקים, מסוקים וכלי נשק אוטומטיים. סין היא ספקית הנשק הגדולה ביותר של בורמה והמשקיעה העיקרית במדינה. הכסף, הנשק והמסחר של בייג'ינג למעשה מחזיקים בחיים את משטר ה-SPDC.

עם זאת, KNU ממשיכים באומץ במלחמתם במזרח בורמה מזה שישים שנה. דיוויד ת'רקבאו, סגן נשיא KNU, מדווח כי בחודשים מארס ואפריל 2009 היו מעל 200 התנגשויות בין ה-KNU לחיילי SPDC. מדובר בהישג מרשים אם כי נואש, בהתחשב בעובדה שלרשות SPDC עומדים 200,000 חיילים, בהשוואה ל-8,000 חיילים בלבד של KNU. ת'רקבאו אומר כי למרות הנחיתות המספרית, ה-KNU מחפים על כך במסירותם להצלת אנשים. בעוד שה-SPDC אינה מסוגלת להביס לחלוטין את ה-KNU ואת הצבאות האחרים של בני המיעוטים האתניים, היא אינה מראה, לרוע המזל, כל כוונה לוותר.

נוסף על כך, קיימים שפע של דיווחים המרמזים כי יש בכוונת בורמה להתחמש בנשק גרעיני, בדומה לאיראן ולצפון קוריאה. שוחחתי עם פעיל בורמזי ותיק, רולנד ווטסון מארגון Dictatorwatch אשר דיווח בשנת 2008 כי חיילי ה-KNU צותתו לתקשורות של SPDC המתארים את ניסיונותיהם להפיל כלי טיס מעל הבסיסים הצבאיים שלהם. ככל הנראה מדובר היה במטוסי ריגול של ה-CIA שיצאו במשימות איסוף מידע לגבי יכולות הגרעין של בורמה. ידוע לנו כי ה-SPDC הכריזה לראשונה בשנת 2001 כי רוסיה מספקת לה כור גרעיני. מאז המשיכו להגיע דיווחים על שיתוף פעולה בין SPDC, צפון קוריאה ואיראן במירוץ להתחמשות גרעינית.

ווטסון מציין כי ממשל אובמה נמצא בפיגור של חודשים בפרסום הדו"ח שלו על יכולות הגרעין של בורמה (הנדרש על פי חוק). חשיפת תוכניות הגרעין של בורמה עשויה לסבך את העניינים, כפי שנראה בתקרית האחרונה בה הייתה מעורבת ספינת מטען צפון קוריאנית. מאז ה-17 ביוני, עקבה משחתת של הצי האמריקני אחר ספינה זו, אשר עליה דווח כי היא נושאת טילים וחומרים גרעיניים לבורמה. החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם הסמיכה את ארה"ב להתערב, אך במציאות ההחלטה כמעט ואינה ניתנת לביצוע בשל השפעתן החזקה של בעלות בריתה של בורמה – רוסיה וסין.

בהתחשב בחוסר האונים של העולם כלפי הבעייה הבורמזית בעבר, העולם צפוי לחזות בהצטרפותה של מדינה פושעת נוספת ל-"מועדון הגרעין", וברגע שבורמה אכן תהיה "חברת מועדון", יהיה זה מצב כמעט בלתי הפיך, דבר אשר יקשה על אכיפת כיבוד זכויות אדם או כיבוד החלטות האו"ם. סין תצפה במחזה ותחכוך את ידיה בשמחה – יש לה עסקה להקמת קו צינורות גז ונפט חוצה גבולות בינה לבין בורמה. מדובר בכמות מוערכת של 400,000 חביות נפט שיעברו מבורמה לסין מדי יום. ובתמורה לכך, סין ללא ספק תמשיך למכור נשק לבורמה.

סקוט ג'והנסון הוא עורך דין, סופר ופעיל זכויות אדם המתמקד בנושאי דרום מזרח אסיה.

taken from: http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/11824/74/

יום שישי, 12 בנובמבר 2010

The traditional clothes and fabrics

Ladies dress



Mans jacket




Half pants




Mans jacket




ladies dress




Ladies dress






The Karen traditional Bamboo dance



The above is the Karen (Kayin) bamboo dance. It is quite similar to Chin bamboo dance. Dancers dance quick steps among the striking bamboos. This need high level of practice, skills and timing. One wrong move and your foot will be struck by the bamboo poles.

In Karen state and among Karen people, Karen bamboo dance is played whenever there is a ceremony: Christmas, Karen New Year, Church functions, Pagoda festivals. The Karen bamboo dance is also quite well known and popular among other races in Myanmar, while Chin dance is relatively unknown in Myanmar. (The first time I saw Chin bamboo dance was while I was in Hakha during Chin National Day in 2007.

Another well known Karen dance is Karen Done Yaine, a group dancing by Karen people. It is so well known that when I was in HIgh School, girls from our school form a Karen done yaine dance group to perform in school functions.

(taken from: http://www.myanmar2day.com/myanmar-culture-custom/2009/02/karen-bamboo-dance/)

The Karen Tribe History


Part 1


Part 2


Part 3


Part 4


Part 5