פרשנות- בורמה: אדמה חרוכה
דיווח על המלחמה שכוחת האל בבורמה
| 11/07/2009 | סקוט ג'והנסון |

הסיבה – רצח עם שנועד לחסל את המיעוטים השבטיים בבורמה, כך שה-SPDC תוכל לנצל עד תום את אוצרות הטבע של המדינה.
כתוצאה מכך, ישנם מאות אלפי פליטים הלכודים לאורך הגבול המשותף של בורמה ותאילנד, וקרוב למיליון תושבים שנעקרו מבתיהם פזורים ברחבי בורמה עצמה. ב-3 ביוני השנה תקפו חיילי SPDC מחנה פליטים בשם "לר פר הר" וגירשו ממנו לתוך תאילנד כ-3,000 מבני המיעוט האתני קארן (Karen).
עבור בני הקארן – אחד המיעוטים האתניים הגדולים בבורמה הכולל כ-8 מיליון בני אדם – הפך סבל זה לשגרת חיים. הארגון הפוליטי שלהם, "האיחוד הלאומי של הקארן" (KNU – Karen National Union), הכריז לאחרונה על 60 שנות מאבק לעצמאות. לאחר 60 שנות רדיפה, ניתן לשער שהעולם החופשי עשוי היה לעשות דבר מה למען עצירת שפיכות הדמים.

כדי להבין את גודל העוולה, יש לדמיין את הקרבנות – בני מיעוטים שבטיים הניצבים בפני טיהור אתני, ילדיהם העניים, ויתומים הלכודים במלחמת האזרחים הארוכה ביותר מאז ומעולם. כיום, לאורך גבול בורמה-תאילנד עשרות אלפי פליטים מצטופפים במחנות, כמעט ללא כל הגנה בין-לאומית או התערבות חיצונית.
בתחילת 2009 הגעתי לאחד ממחנות הפליטים האלה לאחר שיט במורד נהר סאלווין שלאורך גבול בורמה-תאילנד. המחנות הפכו כאן לצוואר בקבוק של פליטים לכודים וחברי "האיחוד הלאומי של הקארן" מסרו לי שעלי לראות אותם ממקור ראשון. לפיכך, חציתי את הנהר באישון ליל בסירת משוטים.
עם הגיעי למחנה הפליטים איי טו טה, קיבל את פני מנהיג המחנה, חייל לשעבר ב-KNU. הוא מסר לי שהמחנה הכיל מעל 4,000 פליטים. בבוקר שוטטתי במחנה וראיינתי פליטים, בעוד המדריכים שלי השגיחו עלי. בקתה אחר בקתה הסיפורים היו זהים – יריות, עינויים ורצח של קרובים, וכפרים שלמים שנשרפו עד עפר על ידי ה-SPDC.
פגשתי באישה בת הקארן, דוברת אנגלית, והיא סיפרה לי על מעשי אונס ורצח בבנות הקארן על ידי חיילים בורמזים. שאלתי אם אוכל לדבר עם אחת הניצולות, אך היא נענעה בראשה ואמרה כי מבחינת התרבות המקומית אסור לקרבנות לספר בגלוי על סבלן. עם זאת, בעודי משוטט במבוך הבקתות, קרבנות של אסונות אחרים הופיעו מולי בזה אחר זה.

מתוך 4,134 הפליטים במחנה, יותר מ-1,200 הם ילדים. מנהיג המחנה סיפר כי הם קיבלו רק אורז ומלח מארגוני הסיוע, וכי בתוך המדינה, בני הקארן נמצאים בתנאים קשים אף יותר. הוא סיפר כי מעבר להרים יש מחנה פליטים סמוך ושמו "לר פר הר". ב-3 ביוני פשטו חיילי ה-SPDC על מחנה זה, וכתוצאה מכך אלפי פליטים בני שבט הקארן נמלטו לתוך תאילנד.
מצב מצער זה אינו משפיע כלל על ה-SPDC, המנהלת את המדינה בסגנון של מאפיה בעלת בנות ברית חזקות. סין (אף שאינה הפושעת היחידה) מספקת לבורמה נשק בשווי מיליארדי דולרים, כולל טנקים, מסוקים וכלי נשק אוטומטיים. סין היא ספקית הנשק הגדולה ביותר של בורמה והמשקיעה העיקרית במדינה. הכסף, הנשק והמסחר של בייג'ינג למעשה מחזיקים בחיים את משטר ה-SPDC.
עם זאת, KNU ממשיכים באומץ במלחמתם במזרח בורמה מזה שישים שנה. דיוויד ת'רקבאו, סגן נשיא KNU, מדווח כי בחודשים מארס ואפריל 2009 היו מעל 200 התנגשויות בין ה-KNU לחיילי SPDC. מדובר בהישג מרשים אם כי נואש, בהתחשב בעובדה שלרשות SPDC עומדים 200,000 חיילים, בהשוואה ל-8,000 חיילים בלבד של KNU. ת'רקבאו אומר כי למרות הנחיתות המספרית, ה-KNU מחפים על כך במסירותם להצלת אנשים. בעוד שה-SPDC אינה מסוגלת להביס לחלוטין את ה-KNU ואת הצבאות האחרים של בני המיעוטים האתניים, היא אינה מראה, לרוע המזל, כל כוונה לוותר.
נוסף על כך, קיימים שפע של דיווחים המרמזים כי יש בכוונת בורמה להתחמש בנשק גרעיני, בדומה לאיראן ולצפון קוריאה. שוחחתי עם פעיל בורמזי ותיק, רולנד ווטסון מארגון Dictatorwatch אשר דיווח בשנת 2008 כי חיילי ה-KNU צותתו לתקשורות של SPDC המתארים את ניסיונותיהם להפיל כלי טיס מעל הבסיסים הצבאיים שלהם. ככל הנראה מדובר היה במטוסי ריגול של ה-CIA שיצאו במשימות איסוף מידע לגבי יכולות הגרעין של בורמה. ידוע לנו כי ה-SPDC הכריזה לראשונה בשנת 2001 כי רוסיה מספקת לה כור גרעיני. מאז המשיכו להגיע דיווחים על שיתוף פעולה בין SPDC, צפון קוריאה ואיראן במירוץ להתחמשות גרעינית.
ווטסון מציין כי ממשל אובמה נמצא בפיגור של חודשים בפרסום הדו"ח שלו על יכולות הגרעין של בורמה (הנדרש על פי חוק). חשיפת תוכניות הגרעין של בורמה עשויה לסבך את העניינים, כפי שנראה בתקרית האחרונה בה הייתה מעורבת ספינת מטען צפון קוריאנית. מאז ה-17 ביוני, עקבה משחתת של הצי האמריקני אחר ספינה זו, אשר עליה דווח כי היא נושאת טילים וחומרים גרעיניים לבורמה. החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם הסמיכה את ארה"ב להתערב, אך במציאות ההחלטה כמעט ואינה ניתנת לביצוע בשל השפעתן החזקה של בעלות בריתה של בורמה – רוסיה וסין.
בהתחשב בחוסר האונים של העולם כלפי הבעייה הבורמזית בעבר, העולם צפוי לחזות בהצטרפותה של מדינה פושעת נוספת ל-"מועדון הגרעין", וברגע שבורמה אכן תהיה "חברת מועדון", יהיה זה מצב כמעט בלתי הפיך, דבר אשר יקשה על אכיפת כיבוד זכויות אדם או כיבוד החלטות האו"ם. סין תצפה במחזה ותחכוך את ידיה בשמחה – יש לה עסקה להקמת קו צינורות גז ונפט חוצה גבולות בינה לבין בורמה. מדובר בכמות מוערכת של 400,000 חביות נפט שיעברו מבורמה לסין מדי יום. ובתמורה לכך, סין ללא ספק תמשיך למכור נשק לבורמה.
סקוט ג'והנסון הוא עורך דין, סופר ופעיל זכויות אדם המתמקד בנושאי דרום מזרח אסיה.
taken from: http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/11824/74/